כשהייתי בהיריון כולם היו עסוקים בלהפחיד אותי על כך שהחיים שהכרתי כבר לא יהיו אותם חיים לאחר הלידה, ובעיקר שאני יכולה להיפרד לשלום יפה משעות השינה שלי במקום להסביר לי כמה היצור הקטן שיוולד ילמד אותי שאין אהבה יותר גדולה מזו של אמא לילד/ה, ושלמרות העייפות האינסופית, מבט אחד בדבר הקטן והתמים יקל על אובדן שעות השינה (אך רק לזמן מוגבל כמובן).
מי שמכיר אותי יודע שאין משהו שאני אוהבת יותר מלישון, מבחינתי ללכת לישון בשמונה בערב על פני כל דבר אחר, ולכן זה הדאיג אותי ולא פחות את בעלי שידע כמה אני אוהבת לישון ומה קורה אם אני לא ישנה מספיק (באו נגיד שזה שווה ערך לתינוק רוטן שממש רוצה לישון).
והנה, נולדה הנסיכה הקטנה, ובמקום לישון 8-10 שעות רצוף, התעוררתי כל 3 שעות כדי להאכיל אותה למעט במקרים שבעלי היה זה שקם להאכיל אותה (במהלך היום הנקתי אותה ובלילות שילבנו תמ"ל כדי שאוכל לישון מעט) - אך עדיין הייתי מתעוררת, כי אי אפשר שלא להתעורר מבכי של תינוק לא משנה כמה אתה עייף. וכמו כולם בהתחלה השכבתי את הנסיכה שלי על הגב - שבדיעבד הסתבר שבכלל לא אהבה, והעדיפה לישון על הבטן, אבל על זה ארחיב בהמשך. ובמשך היום, כל העצות של "תלכי לישון כשהתינוקת ישנה" לא עבדו. לא רק שלא הצלחתי להירדם, אבל העדפתי לנצל את הזמן שבו היא ישנה כדי לעשות את כל הדברים שלא יכולתי לעשות כשהיא הייתה ערה (כביסות, קניות סופר אונליין, ניקיון וכדומה).
ולגבי השינה של אמה? היא אהבה לישון, ולמרות זאת, היה צריך להבין איך נכון להרדים אותה. בהתחלה היא נורא אהבה להירדם עלינו, בטן על בטן, אבל פחדתי שהיא תתרגל לזה, ולכן מהר מאוד הסכמנו בעלי ואני שנצטרך ללמד אותה להירדם לבד בעריסה. לא על הידיים תוך נדנוד או זמזום של "הא-הא-הא-הא" (לחן עממי), או כל זמזום אחר, אלא כשהרגשנו שהיא עייפה, פשוט להניח אותה בעריסה על מנת שתירדם, ותרגיל להרדים את עצמה, וכך היה.
אתן בטח אומרות, "כן אבל זה לא ככה אצל כל התינוקות, ויש תינוקות שיותר קשה להם להירדם", יכול להיות. אני לא שוללת את זה, אבל אני חושבת שתינוק זה כמו גוש פלסטלינה, ניתן לעצב אותו בשבועות הראשוניים לחייו, ולכן אם נרגיל אותם שלהירדם עלינו או תוך נדנוד וזמזום זאת הדרך להירדם, לכך הם יתרגלו ויהיה יותר קשה לשנות את ההרגלים לאחר מכן. כמובן שיש תינוקות שלא משנה מה יצטרכו עזרה בלהירדם וזה בסדר. במקרה כזה תיהיו שם ותספקו לו את כל מה שהוא צריך כדי להירדם, כי כמה שאתן תהיו מיואשות מזה שהוא לא מצליח להירדם, הוא יהיה מיואש פי כמה וכמה.
הרגל נוסף שיש לדעתי להקנות לתינוק כבר בשבועות הראשונים לחייו הוא "טקס שינה". טקס זה ילווה אותו גם בהמשך חייו, והוא עוזר להם להבין שיש להם שגרה. את הטקס שינה של הנסיכה שלי הייתי מתחילה בשעה 18:00, במקלחת. לאחר המקלחת הייתי מאכילה אותה, ולאחר מכן היא הייתה נרדמת, עד להאכלה הבאה.
הטקס הזה מלווה אותנו עד היום, אבל היום בגלל שהיא לא מתעוררת כדי לאכול בלילה (אלא לעיתים רחוקות בימים שבהם היא לא אכלה כמו שצריך במהלך היום או כשהיא לא מרגישה טוב), טקס השינה מתחיל ב- 18:30, אלא שעכשיו המקלחת שלה אורכת יותר זמן כי יש לה גם זמן משחק באמבטיה, ושוב האכלה, ולאחר מכן נרדמת (בסביבות 19:30).
טיפ שלמדתי בקורס עיסוי תינוקות, הוא שעיסוי מרגיע ומעייף את התינוקות (בדיוק כמונו, לא קרה שחזרתם ממסז' ורק רציתם לישון?). ככה שכשיש לי זמן לפני המקלחת ואני רואה שהיא לא עייפה מידי בגלל הגן אנחנו עושות חצי שעה של עיסוי, מה שמסייע להירדמות לאחר המקלחת.
אגב ניתן לעשות עיסוי לתינוק לא רק לפני מקלחת אלא במהלך היום, והתוצאות יהיו זהות. חשוב שלתינוק שלכן יהיה שגרת יום, השגרה תסייע לו להבין מתי הוא צריך לישון ומתי להיות ער. בנוסף לתינוקות יש מחזורי שינה, ולכן חשוב להקפיד להרדים אותם כשהם מראים סימנים ראשונים של עייפות: בכי, שפשופי עיניים, החזקת אוזניים/ שיער הינם סימנים המעידים על כך שהתינוק עייף. ולכן כשרואים את הסימנים האלה, חשוב לנסות ולהרדים אותם. אם נפספס את מחזור השינה, התינוק יתעייף יותר, יצרח, פעולות אשר יקשו על תהליך ההירדמות ועליכן האמהות.
טיפים נוספים שיכולים לסייע בהירדמות:
1. כשהתינוק בעריסה תנו לו טפיחות קטנות על הטוסיק בקצב זהה- מרגיע את התינוק.
2. יכול להיות שהתינוק שלכן לא אוהב לישון על הגב, תנסו במהלך היום לנסות להרדים אותו על הבטן ותבדקו איך זה משפיע לו על השינה.
3. שימו לב לעריסה, אולי היא עושה רעשים כשהתינוק זז, מה שגורם לו להתעורר או מפריע לו להירדם, או שאולי היא גדולה מידי לעומת גודל התינוק- ואז תנסו להוסיף נחשוש לעריסה על מנת להקטין אותה.
