לאורך כל תקופת ההיריון בעלי ואני לא הצלחנו להגיע להסכמה לגבי השם לנסיכה הקטנה שלנו. הוא רצה שם ישראלי ואני התעקשתי על שם לועזי. כי קצת מוזר שלי קוראים אלודי (שם צרפתי), ופתאום לבת שלי יקראו "דנה". חיפשתי משהו שיקשר בין כולנו. וככה במשך כל חודשי ההיריון, בכל פעם שעלתה שאלת "שם היילוד", חזרנו לאותו ויכוח שהסתיים ב"כשנגיע לגשר נחצה אותו".
לקראת הלידה (תוכנן ניתוח קיסרי כי העקשנית החליטה שלא בא לה להתהפך) החלטנו שערב אחד נשב על רשימת שמות עד שייצא עשן לבן.
בסופו של אותו ערב הייתה בידינו רשימה של 5 שמות שהוסכמו על שנינו. אני יכולה להגיד לכם שמלאכת הרכבת הרשימה הייתה לא פשוטה, וזאת בלשון המטה. לאורך שעות העלנו שמות, פתחנו אתרי אינטרנט (בארץ ובחו"ל) הכוללים רשימות, ישבנו ופסלנו עד שהגענו ל-5 השמות שהסכמנו עליהם.
מסתבר שבחירת שם היא מלאכה קשה ומסובכת. בטוח ישנן כאלו שיבינו אותי ואחרות שישאלו את עצמן על מה היא מדברת?
מנקודת המבט שלי לאור העובדה שגדלתי בישראל עם שם צרפתי )וזה הרבה לפני העליה הגדולה מצרפת) ידעתי שאני לא רוצה שהבת שלי תחווה את מה שאני חוויתי. להיתקל בשאלות "איך קוראים לך?" , "מה? איך?" "יש לזה משמעות"?, או בעיוותים בהם נתקלתי אינספור ועדיין נתקלת בהם, כי אם לא קוראים לך שלומית או רחל, אז יש כנראה בעיות בקליטה. זה השפיע על הרצון שלי לשם פשוט שאיתו היא תוכל לחיות בכל העולם וגם בהבנה שבחירת השם היא בעצם אחריות שאנחנו לוקחים על משהו שילווה את הילד שלנו לאורך כל חייו ואיתו הוא ייאלץ להתמודד. בחירת השם לא צריכה להתבסס רק על מה שאנחנו כהורים אוהבים, אלא גם לבדוק האם יהיו לכך השלכות.
בהתאם לזה כשאנחנו חשבנו על שמות, חשבנו איך השם יכול להפוך לבדיחה (הרי כולנו נתקלנו בזה באיזשהו שלב במהלך חיינו, בגן או בבית הספר) או שסתם יתחרז עם מילת גנאי או הפרשת גוף, וכך פסלנו על הסף שמות שעלולים היו בעתיד להביך את הנסיכה שלנו.
כשהפרינססה שלנו החליטה שהיא מוכנה לפגוש את העולם (שלושה ימים לפני הניתוח הקיסרי המתוכנן), עדיין היינו תקועים עם הרשימה שלנו. איך שראיתי אותה אני ידעתי שהשם שרציתי מתאים לה כמו כפפה ליד.בעלי לא הסכים עם זה וקראנו על במשך שלושה ימים "מאי", שם הבטן שלה אותו היא קיבלה כשבעלי חלם שתהיה לנו בת שתיוולד בחודש מאי (בסוף התאריך המשוער היה תחילת אפריל). ביום האחרון שלי לאשפוז, החלטנו שכבר לא ניתן לדחות את הקץ ושאנחנו חייבים לקרוא לה בשם איתו היא תצא לעולם. לאחר שכנועים מפה ועד אילת, בעלי התרצה והסכים שלילדה מתאים השם "אמה".
שם לועזי אבל לא מוזר מידי לאקלים הארץ-ישראלי. מה גם שכדי שעדיין יהיו לה שורשים עבריים קראנו לה בשם שני "רחל" על שם סבתא שלי, דבר שהסכמנו מראש בכל מקרה.
בימים הקרובים כדי להקל על מי מכן שמחפשת שמות לעוללים הקטנים שלהם, אעלה לאתר רשימת שמות שתכלול את כל השמות שאתן יכולות להעלות בדעתכן ואף יותר.
ולמי מכן שעדיין לא בחרה, בהצלחה ו- No pressure אבל - תבחרו נכון, ובלי יצירתיות יתר, בסוף הילד שלכם יצטרך לחיות איתו.
Comments